שמחה בעבודה זה לא צחוק

שמחה בעבודה, זה לא צחוק...

מחקרים עדכניים על נושא השמחה מצביעים על כך שלשמחה יש השלכות חיוביות חזקות על העולם העסקי. לאנשים שמחים ישנם משאבים רגשיים שהינם קריטיים לתפקוד במציאות העכשוויות המשתנה והמלאה בגורמי לחץ. רשימת משאבים רגשיים אלה כוללת מדדים כגון:

  • יכולת התאוששות מהירה
  • מוטיבציה
  • תקווה
  • יצירתיות גבוהה יותר,
  • אופטימיות,
  • אמונה עצמית,
  • בטחון עצמי ותחושת ערך עצמי,
  • רמות אנרגיה גבוהות.

ג'סיקה פרייס ג'ונס, מחברת הספר Happiness at Work (שמחה במקום העבודה), ומנכ"לית IOPENER ("לרתום את מדע השמחה לעבודה") באנגליה מדווחת כי "שמחה במקום העבודה נמצאת בקורלציה עם רמות תפקוד ועשייה גבוהות יותר, כמו גם עם רמות אנרגיה גבוהות יותר, הערכות עובד טובות יותר, קידום מהיר יותר, הכנסה גבוהה יותר, בריאות טובה יותר ועליה בשביעות הרצון מהחיים. כך שהשמחה טובה לארגון וגם לפרט". לאחר עבודה של מספר שנים עם חברות וארגונים ומחקר נרחב, בהשוואת העובדים השמחים ביותר לקולגות הכי פחות מרוצים שלהם, נמצא כי העובדים השמחים ביותר הינם 180% יותר אנרגטיים 155% יותר שמחים בעבודתם, 180% יותר שבעי רצון מחייהם, 108% יותר מעורבים, ובעלי 50% יותר מוטיבציה, ובנוסף, 47% יותר פרודוקטיביים. עובדים שמחים מבלים זמן כפול בעבודה על מטלות הקשורות בעבודתם מאשר הקולגות הכי פחות שמחים שלהם ומנצלים 66% פחות ימי מחלה, נתון שמתבטא בחסכון עצום של משאבים לארגון.. גרטצ'ן רובין מ "Happiness Project" (פרויקט שמחה), משתמשת בשפה של רגש מדבק לפיה אנשים יכולים להדבק בשמחה, בעצבות או ברמה אנרגטית של האנשים הסובבים אותם. בנוסף,היא טוענת כי עובד שמח ימריץ את מצב הרוח של הקולגות שלו או שלה, כך שיש הגיון בהנחה כי אנשים שמחים מתאימים לעבודה בצוות. "הדבר חשוב במיוחד כאשר אותו אדם עובד מול צרכנים, לקוחות, פציינטים או צוות עבודה" במאמרו, תומס רייט, פרופסור לניהול מאוניברסיטת קיי סטייט מסכם, "בפשטות, עובדים בריאים בנפשם מבצעים את תפקידם בצורה טובה יותר. מאחר ורמת ביצוע גבוהה של עובדי הארגון קשורה באופן מוחלט ל"שורה התחתונה" של הארגון, רווחתם של עובדי הארגון עשויה למלא תפקיד מרכזי ביצירת יתרון תחרותי לארגון". עבודתו של פרופסור מיהלי צ'יקסנטמיהייאי מבית הספר לניהול ע"ש דרוקר באוניברסיטת קליירמונט על גורם "הזרימה" (Flow) והקשר של גורם זה לשמחה, מתאר את התחושה שמתקבלת כתוצאה מעשיית עבודה ש"מותחת" את יכולותינו אך נמצאת עדיין בגבולות היכולות שלנו. ככל שהמנהל שלנו יעודד יותר "זרימה" במקום העבודה כך תהיינה התוצאות טובות יותר.

נוכח הטיעונים המשכנעים הרבים לטובת ההשפעה הגבוהה יותר של עובדים שמחים על עלייה בשולי הרווח של עסקים בימינו, לא ניתן יותר להתעלם מנושא זה ולכן מוטלת האחריות על מנהלי משאבי האנוש לחקור כל דרך אפשרית להעלאת רמת השמחה במקום העבודה. כמו בכל מדד אפקטיבי אחר של שינוי, יש לגייס את העובדים ולהעצים אותם באמצעות תהליך שתוצאותיו ברות-קיימא במהלך הזמן.

הדרך לכך היא בתוכנית ארוכת טווח רצינית המוקדשת לרווחת העובדים ולשמחתם.

ימי כיף וגיבוש צוות אינם מהווים אלטרנטיבה לבנית תהליכים משמעותיים בתחום זה.

אסיים במילותיו של לארס קולינד, לשעבר מנכ"ל חברת Oticon "חברות שמחות ינצחו, חברות שמחות יצמחו וחברות שמחות יהיו חדשניות" ("Happy companies will win, Happy companies will grow and Happy companies will innovate").
שמחה במקום העבודה היא ללא ספק לא עניין מצחיק.

קח צעד אחד קדימה לקראת חיים שמחים יותר

:שם
:טלפון
:דוא"ל
:הערות